תקנה 567 לתקנות התעבורה, מסדירה את מהות הרישיונות הזרים:
להלן ציטוט התקנה:
"רישיון נהיגה זר תק' (מס' 5) תשס"ב-2002 תק' (מס' 13) תשע"ד-2014
- 567. (א) מי שאינו תושב ישראל ואינו תושב אזור כהגדרתו בתקנה 578 ובידו רישיון נהיגה זר בר תוקף, יראו אותו כבעל רישיון נהיגה בר תוקף בישראל בדרגה המקבילה לדרגת רישיון הנהיגה שלו, אם נתקיימו בו כל אלה:
(1) תנאי הגיל האמורים בתקנות 188 עד 190;
(1א) הוא אינו פסול מלקבל רישיון נהיגה בישראל, ואם יש לו רישיון נהיגה שניתן לפי סעיף 11 לפקודה – הוא אינו פסול מלהחזיק בו;
(2) אם הוא נוהג רכב כאמור –
(א) בתקנות 176 עד 181 – שהותו בישראל, מיום כניסתו האחרונה, אינה עולה על שנה;
(ב) בתקנות 182 עד 185 – שהותו בישראל, מיום כניסתו האחרונה, אינה עולה על שלושה חודשים.
(ב) לעניין תקנה זו, "כניסתו האחרונה" – כניסתו האחרונה לישראל שברצוף לפניה שהה מחוץ לישראל שלושה חודשים רצופים לפחות
רישיון נהיגה לתושב ישראל ששהה מחוץ לישראל תק' (מס' 7) תשע"ח-2018
567א. תושב ישראל אשר שהה מחוץ לישראל במשך תקופה של שנה רצופה אחת לפחות, בשנתיים שלפני יום כניסתו האחרונה לישראל, ובידו רישיון נהיגה זר בר-תוקף, יראו אותו כבעל רישיון נהיגה בר-תוקף בישראל, ברכב המתאים לדרגת רישיון הנהיגה הזר שלו, בתנאים האמורים בפסקאות (1) ו-(1א) שבתקנה 567(א), למשך שנה אחת מיום כניסתו האחרונה לישראל; לעניין תקנה זו, "כניסתו האחרונה לישראל" – שלפניה הוא שהה מחוץ לישראל תקופה של 14 ימים רצופים.
רישיון נהיגה זר לנכנס בלא אשרה תק' (מס' 13) תשע"ד-2014
567ב. על אף האמור בתקנה 567, מי שהתקנה האמורה חלה עליו אך כניסתו האחרונה בפועל לישראל היתה בלא שניתנה לו אשרה, לא יראו רישיון נהיגה זר שברשותו כרישיון נהיגה בר-תוקף בישראל; לעניין תקנה זו, "אשרה" – אשרה לפי סעיף 2(א)(1) עד (4) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952. "