נהיגה תחת השפעת סמים – נהיגה תחת השפעת סם – נהיגה תחת השפעת סמים עונש – נהיגה בשכרות דיני תעבורה

עורך דין נהיגה תחת השפעת סמים

נתפסתם נוהגים תחת השפעת סמים? הוגש נגדכם כתב אישום בגין עבירה של נהיגה תחת השפעת סמים? 

פנו כעת לעו"ד אדיר כהן!

עורך דין תעבורה ונהיגה תחת השפעת סמים – עו"ד אדיר כהן.

נהיגה תחת השפעת סמים

ראשית, בישראל אסור לנהוג תחת השפעת סמים שכן קיים איסור גורף לנהוג תחת השפעת סם מכל סוג שהוא !

שנית, אתחיל בסקירה קצרה אודות רפורמת אי ההפללה למשתמשי קנאביס אשר נכנסה לתקוף באפריל 2019 .

הרפורמה כוללת מספר תנאים שיש לבחון על מנת להחליט האם מדובר בעבירה של שימוש עצמי או שמא ניתן לרשום קנס מנהלי כמפורט ברפורמה.

הרפורמה חלה אך ורק על אדם בגיר שגילו עולה על 18 וברשותו כמות של עד 15 גרם קנאביס. בין היתר נסיבות ביצוע העבירה ילקחו בחשבון וכן עברו הפלילי של האזרח.

בפעם הראשונה המחזיק בקנאביס לצריכה עצמית והעונה על דרישות הרפורמה יידרש לשלם קנס מנהלי בסך של 1,000 ₪. לא ייפתח תיק פלילי אולם האירוע יתועד ברישום משטרתי פנימי. יודגש כי האירוע לא יתועד בקטגוריית התיקים הסגורים בגיליון המרשם הפלילי.

בפעם השניה- המחזיק בקנאביס יאלץ לשלם קנס מנהלי בסך של 2,000 ₪. גם במקרה זה לא יפתחו נגדו תיק פלילי.

בתפיסה שלישית יוכל המחזיק בסם להימנע מהליך פלילי רק אם ישולב בהליך שיקומי ובסיום ההליך ייסגר התיק הפלילי בעילת סגירה של –"סגירה בהסדר"

בפעם הרביעית- ייפתח הליך פלילי.

מדוע מצאתי לנכון להעלות את הכתוב לעיל?

בעבר היה איסור גורף על שימוש בסמים אולם היום, המדינה מצד אחד מאפשרת לאזרח לעשן ולהסתכן בקנס מנהלי ומן הצד השני עלולה להגיש נגדו כתב אישום חמור בגין נהיגה תחת השפעת סמים (בהנחה ואותו אדם נראה נוהג בזמן העישון או לאחר שעישן)!

על מנת ששוטר ידרוש בדיקת דם או שתן מחשוד הרי שיש צורך בחשד סביר כי החשוד אכן נהג תחת השפעת סמים. כאשר החשד הסביר אינו מתקיים השוטר יכול לדרוש מהחשוד לבצע בדיקת רוק לצורך גילוי הסם ותו לא.

החשד הסביר יכול להילמד מתחושתו הסובייקטיבית של השוטר, דהיינו- החשוד נראה מבולבל ובעל עיניים אדומות וכד'. כמו כן יכול להילמד מנסיבות האירוע- מציאת כלי לעישון סמים ברכב, מידע משטרתי, יציאה מתחנה לממכר סמים, מציאת חומר החשוד כסם על גופו של החשוד ו/או ברכבו ועוד.

מבחינת החוק- נהיגה תחת השפעת סמים שוות ערך לנהיגה בשכרות.

עבירה של נהיגה תחת השפעת סמים על התביעה להוכיח אך ורק הימצאות שאריות סם בגוף הנאשם ואין צורך להוכיח כי נהיגתו אכן הושפעה מצריכת הסם!

להבדיל מצריכת אלכוהול, שם ישנה כמות מינימום של 290 מק"ג (או 50 מק"ג לנהגים חדשים, מתחת לגיל 24, נוהג ברכב ציבורי ועוד כמפורט בדף נהיגה בשכרות) במקרה של לנהיגה תחת השפעת סמים הרי שהכמות עומדת על 0!

המשמעות היא שקיים איסור גורף לנהוג כאשר יש שאריות סם בגוף הנהג. דוגמא לצורך הסברת העניין- גם אדם שבילה באמסטרדם ועישן ג'וינט (באופן חוקי שכן הדבר מותר באמסטרדם), חזר ארצה ורק לאחר שבוע נהג ונתפס- קיים סיכוי שבבדיקת הסם יאותרו שאריות סם והדבר יוביל להגשת כתב אישום בגין נהיגה תחת השפעת סמים וזאת על אף שעישן לפני זמן ארוך, בחוץ לארץ ואין ספק כי לא נהג תחת השפעת סמים!

עונש המינימום בעבירה של נהיגה בשכרות עומד של שנתיים פסילה בפועל!

  • היה ונהג נתפס נוהג בשכרות בפעם השנייה תוך פרק זמן של שנה הרי שפסילת המינימום תעמוד על תקופה של 4 שנים !
 

החשוד לא מקבל את תוצאת הבדיקה בו במקום וזאת להבדיל מבדיקת שכרות.

הבדיקה נשלחת למעבדת המכון לטוקסיקולוגיה ופרמקולוגיה בבית החולים שיבא בתל השומר והתוצאה תשלח למחלקת תביעות התעבורה הרלוונטית. אם ואכן נמצאו שרידי סם בגופו של החשוד הרי שיוגש נגדו כתב אישום לבית המשפט לתעבורה במחוז בו בוצעה העבירה.

בדיקת המאפיינים

במהלך אכיפת עבירה של נהיגה תחת השפעת סמים הנהג יתבקש לבצע בדיקת מאפיינים. בדיקה זו מהווה התרשמות סובייקטיבית של השוטר מהנהג.

על אף שאין חובה בחוק לבצע את בדיקת המאפיינים חשוב לבצע את הבדיקה בצורה הטובה ביותר שכן הבדיקה עשויה להעיד על מצב השפעת הסם בפועל (לפי התרשמותו של השוטר) והיה והבדיקה תהא טובה סביר להניח שהדבר יבוא לידי ביטוי בבית המשפט.

ישנן 3 בדיקות המאפיינים – מבחן העמידה, מבחן ההליכה על הקו ומבחן הבאת האצבע לאף. כמו כן, השוטר יציין מהי התרשמותו מהנהג, האם הופעתו מסודרת או מרושלת, האם התנהגותו פרועה/רדומה/מגיב לעניין וכד'

נשאלת השאלה- כיצד ניתן לקצר את עונש הפסילה ?

כאן נכנס לעבודה עורך דין תעבורה שמתמחה בתחום דיני התעבורה. מטרתו של עורך הדין, בין היתר, לאתר כשלים בראיות (אם בעבודת השוטרים/ המתנדבים, אם בתקיפת מיומנות השוטרים המעורבים, אם בתקיפת כל הקשור לביצוע בדיקות הכיול הנדרשות , בחקירה נגדית בבית המשפט ועוד).

לעיתים קרובות עולה כי השוטרים לא פועלים בהתאם לנהלים ובמקרים כאלה יהיה ניתן לסיים את תיק הנהיגה תחת השפעת סמים בפסילת רישיון קצרה ולחילופין – זיכוי מוחלט!

כאשר אדם נמצא שיכור-

לקצין בדרגת פקח (מעלה) ישנה סמכות לפסול מנהלית את רישיון הנהיגה לתקופה של 30 יום

בנוסף לקצין יש סמכות להשבית את הרכב לתקופה של 30 יום

יוגש כתב אישום לבית המשפט לתעבורה

יש לי היתר לקנאביס רפואי, האם בכל פעם שאני נוהג אני מבצע עבירה?

בעבר אדם אשר נהג ברכב לאחר עישון קנאביס רפואי ברישיון היה בסיכון כי יירשם נגדו דוח בגין עבירה של נהיגה תחת השפעת סמים.

לפני מספר שנים נקבע כי נהג אשר צורך קנאביס רפואי לא ינהג במשך 3 שעות לאחר העישון ולאחר מכן נהיגתו תותר. אלא מה? לא באמת ניתן להוכיח מתי הנהג עישן והאם עישן לפני שעה, 3 שעות או 8 שעות וכך נוצר מצב ששוטרים ייחסו עבירה של נהיגה תחת השפעת סמים גם לנהגים שפעלו לפי ההנחיות, דהיינו- עישנו לפני מספר רב של שעות ורק אז נהג.

בשנת 2020 חלה תפנית- בית המשפט לתעבורה ביטל כתב אישום אשר ניתן לאדם בעל היתר לקנאביס רפואי. הפרקליטות הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי וזה דחה את הערעור מטעמים שעומדת לנאשם הגנה מן הצדק וכן משום שהמדינה לא הציגה כל נוהל או הנחיה המבהירים באילו נסיבות יש להגיש כתב אישום בגין נהיגה תחת השפעת סמים (נהיגה בשכרות) כנגד נהגים בעלי היתר לשימוש בקנאביס רפואי.

המדינה הגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון אולם בסופו של יום הודיעה לבית המשפט כי היא חוזרת מהבקשה.

כיום, עדיין אין הלכה סדורה ומחייבת.

עורך דין תעבורה נהיגה תחת השפעת סמים | עו"ד תעבורה נהיגה תחת השפעת סמים | עורך דין נהיגה בסמים באשדוד | עורך דין תעבורה באשדוד | עו"ד תעבורה באשדוד

להלן ציטוט סעיף 39 לפקודת התעבורה:

פסילת מינימום בשל נהיגה בשכרות (תיקון מס' 35) תשנ"ה-1995

39א.  הורשע אדם על עבירה כאמור בסעיף 62(3), דינו – בנוסף לכל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משנתיים, ואם כבר הורשע על עבירה זו בשנה שקדמה לאותה עבירה – פסילה לתקופה שלא תפחת מארבע שנים; אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר.

להלן ציטוט סעיף 64ב לפקודת התעבורה:

בדיקת שכרות (תיקון מס' 15) תש"ם-1979 (תיקון מס' 72) תשס"ו-2005 (תיקון מס' 104) תשע"ב-2012

64ב.  (א)  בסעיף זה –

          "ממונה על הרכב" – אחד מאלה:

(1)   מי שעוסק בהוראת נהיגה, בעת שהלומד נהיגה נוהג ברכב;

(2)   מי שיושב לצדו של נהג חדש ברכב, לצורך מילוי חובת הליווי לפי סעיפים 
12א1 או 12א2;

          "משקה משכר" – משקה שריכוז האלכוהול בו גבוה מהריכוז שקבע שר התחבורה בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת; לענין זה, רישום ריכוז האלכוהול על גבי מכל המשקה יהיה ראיה לכאורה לריכוז האלכוהול המצוי במשקה;

          "סם מסוכן" – כהגדרתו בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973, למעט סם שקבע שר הבריאות ובתנאים שקבע;

          "שיכור" – אחד מאלה:

(1)   מי ששותה משקה משכר בעת נהיגה או בעת שהוא ממונה על הרכב;

(2)   מי שבגופו מצוי סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן;

 (3)   מי שבגופו מצוי אלכוהול בריכוז הגבוה מהריכוז שקבע השר, בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, וחזקה שריכוז זה היה בגופו בשלוש השעות שקדמו לנטילת דגימות הנשיפה, השתן או הדם, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר;

(3א) אחד המנויים להלן שלפי דגימת נשיפה, בגופו מצוי אלכוהול בריכוז העולה על 50 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף, או לפי דגימת דם – בריכוז העולה על 10 מיליגרם אלכוהול ב-100 מיליליטר דם:

(א)   נהג חדש;

(ב)   נהג שטרם מלאו לו 24 שנים;

(ג)    נהג בעת נהיגה ברכב מסחרי או ברכב עבודה שמשקלם הכולל המותר לפי רישיון הרכב עולה על 3,500 קילוגרם;

(ד)   נהג בעת נהיגה ברכב ציבורי;

(4)   מי שנתון תחת השפעת משקה משכר או תחת השפעת סם מסוכן, ובלבד שבבדיקת מעבדה לא נמצא שריכוז האלכוהול בדמו נמוך מהסף שנקבע בתקנות לפי פסקה (3) או מהסף כאמור בפסקה (3א), לפי העניין.

          (א1) שוטר רשאי לדרוש מנוהג רכב או מממונה על הרכב, לתת לו דגימה של אוויר הנשוף מפיו, לשם בדיקה אם מצוי בגופו אלכוהול ובאיזה ריכוז, באמצעות מכשיר שאושר לשם כך בידי שר התחבורה בהסכמת שר הבריאות, בהודעה ברשומות (בסעיף זה – דגימת נשיפה); שוטר רשאי לדרוש מתן דגימה לפי סעיף זה אף בהעדר חשד כי נעברה עבירה לפי פקודה זו.

          (א2) (פקע).

          (א3) (1)   שוטר רשאי לדרוש מנוהג רכב או מממונה על הרכב לתת לו דגימת רוק מפיו לשם בדיקה אם מצוי בגופו סם מסוכן, באמצעות ערכה שאושרה לשם כך בידי השר, בהסכמת שר הבריאות, בהודעה ברשומות (בסעיף זה – דגימת רוק); שוטר רשאי לדרוש מתן דגימה לפי סעיף קטן זה אף בהעדר חשד כי נעברה עבירה לפי פקודה זו;

(2)   תוצאת דגימת רוק המעידה כי בגופו של הנבדק מצוי סם מסוכן, יש בה כדי לבסס חשד סביר כאמור בסעיף קטן (ב);

(3)   תוצאת דגימת רוק שאינה מעידה כי בגופו של הנבדק מצוי סם מסוכן, אין בה כדי לגרוע מסמכותו של שוטר לדרוש מנוהג רכב או מממונה על הרכב לתת לו דגימת שתן או דגימת דם, ובלבד שחשד סביר כאמור בסעיף קטן (ב) עלה או התגבש במהלך ביצוע דגימת הרוק או לאחריה;

(4)   לא יורשע אדם בעבירה לפי סעיף 62(3) על סמך תוצאת דגימת רוק בלבד.

          (ב)  שוטר רשאי לדרוש מנוהג רכב או מממונה על הרכב, שהיה מעורב בתאונת דרכים או שיש לשוטר חשד סביר כי הוא שיכור, לתת לו דגימת שתן או דגימת דם לשם בדיקה אם מצוי בגופו אלכוהול ובאיזה ריכוז, או אם מצוי בגופו סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן; שוטר רשאי להורות על נטילה של דגימת דם כאמור בסעיף קטן זה גם מנוהג רכב או מממונה על הרכב שהוא מחוסר הכרה, ולא יחולו לענין זה הוראות סעיף קטן (ב2).

          (ב1) נפטר אדם עקב תאונת דרכים, והיה לשוטר חשד סביר כי אותו אדם היה בין הגורמים לתאונה, רשאי רופא שהוסמך לכך בידי שר הבריאות, שאליו הובא הנפטר, ליטול ממנו דגימת דם או נוזל גוף אחר, לשם בדיקה אם מצוי בגופו אלכוהול ובאיזה ריכוז, או אם מצוי בגופו סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן, והכל אם ביקש זאת השוטר; בסעיף קטן זה, "שוטר" – כפי שקבע שר התחבורה.

          (ב2) שוטר הדורש מנוהג רכב או מממונה על הרכב לתת לו דגימת נשיפה, דגימת שתן או דגימת דם, לפי הוראות סעיף זה, יודיע לו את מטרת נטילת הדגימה, יבקש את הסכמתו, ויסביר לו את המשמעות המשפטית של סירוב לתת דגימה, כאמור בסעיף 64ד.

          (ב3) (1)   נטילה של דגימת נשיפה, דגימת שתן או דגימת דם לפי הוראות סעיף זה, תיעשה באופן ובמקום שיבטיחו שמירה מרבית על כבוד האדם, על פרטיותו ועל בריאותו, ובמידה המועטה האפשרית של פגיעה, אי-נוחות וכאב.

 (2)   נטילה של דגימת נשיפה תיעשה בידי שוטר, ברכב שבו נהג או נסע האדם שממנו נדרשה הדגימה, סמוך לו או במקום אחר שיורה השוטר.

(3)   נטילה של דגימת דם תיעשה בידי בעל מקצוע רפואי כהגדרתו בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף החשוד), התשנ"ו-1996 (בסעיף זה – חוק החיפוש), המוסמך כדין ליטול דגימת דם; נטילת הדגימה תיעשה במקום שבו נוהגים ליטול דגימה כאמור, לרבות בתחנת משטרה בתנאי מרפאה.

          (ב4) בעל מקצוע רפואי יברר עם האדם שממנו נדרשה דגימת דם, קודם נטילתה, את מצב בריאותו ככל שהדבר נוגע לנטילת הדגימה; התעורר חשש סביר כי נטילת הדגימה עלולה לפגוע בבריאותו של אותו אדם פגיעה שאינה נובעת ממהות הנטילה, לא ייטול ממנו בעל המקצוע הרפואי דגימת דם כאמור; ואולם בעל מקצוע רפואי שאינו רופא, רשאי לדרוש כי רופא יבדוק את האדם, ולא ייטול ממנו דגימת דם אלא אם כן הרופא שבדק אותו אישר כי אין מניעה בריאותית ליטול את הדגימה.

          (ב5) לצורך נטילת דגימת דם, שתן או נשיפה לפי סעיף זה, מוסמך שוטר לעכב את האדם שממנו נדרשה הדגימה לפרק זמן כאמור בסעיף 73(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, ואולם אם נטילת הדגימה היתה ממי שאינו חשוד, לא יעלה משך העיכוב על חצי שעה.

          (ג)   שר התחבורה ושר הבריאות רשאים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להתקין תקנות בעניינים אלה:

 (2)   שיטות לבדיקת האלכוהול או הסם בהתאם להוראות סעיף זה;

 (3)   אופן נטילת הדגימות לפי סעיף זה ובדיקתן, מקומות הבדיקות ותעודות שיינתנו על תוצאות בדיקה.

          (ד)  בית המשפט הדן בעבירה לפי סעיף 62(3) רשאי לקבל כראיה תעודה שניתנה לפי סעיף קטן (ג)(3).

          (ה)  ההוראות לפי סעיף זה יחולו גם על נוהג רכב שהוא קטין או שקיים חשש שהוא מוגבל בשכלו, בלא צורך בהסכמת אפוטרופסו.

          (ו)   הוראות חוק החיפוש לא יחולו על נטילה של דגימת נשיפה, דגימת שתן או דגימת דם, לפי הוראות סעיף זה.

להלן ציטוט סעיף 64ג לפקודת התעבורה:

דין וחשבון על בדיקת שכרות (תיקון מס' 72) תשס"ו-2005 (תיקון מס' 88) תשס"ח-2008

64ג.   (א)  הנוטל דגימת נשיפה, דגימת שתן או דגימת דם לפי הוראות סעיף 64ב (בסעיף זה – דגימה), ירשום בתום נטילת הדגימה דין וחשבון על מהלך הנטילה, ויחתום עליו.

          (ב)  דין וחשבון כאמור בסעיף קטן (א) יכלול את אלה:

(1)   שמו ופרטי זהותו של האדם שממנו ניטלה הדגימה;

(2)   נסיבות נטילת הדגימה, וכן תוצאות בדיקתה, אם נתקבלו במעמד הנטילה;

(3)   התאריך, השעה והמקום שבהם ניטלה הדגימה;

(4)   שמו וכשירותו או דרגתו של נוטל הדגימה;

(5)   שמו ופרטי זהותו של מי שנכח בעת נטילת הדגימה, אם נכח.

          (ג)   העתק הדין וחשבון יימסר מיד לאדם שממנו ניטלה הדגימה, ואם ניטלה הדגימה ממחוסר הכרה או מנפטר, לפי הוראות סעיף 64ב(ב) או (ב1) – יימסר בהקדם האפשרי לאחד מבני משפחתו שביקש זאת; לענין זה, "בן משפחה" – בן זוג, הורה, ילד, אח או אחות.

 

 

להלן ציטוט סעיף 64ד לפקודת התעבורה:

סירוב לבדיקת שכרות (תיקון מס' 72) תשס"ו-2005 (תיקון מס' 88) תשס"ח-2008

64ד.  (א)  סירב נוהג ברכב, או ממונה על הרכב כאמור בפסקה (1) להגדרה "ממונה על הרכב" שבסעיף 64ב, לתת דגימה לפי דרישת שוטר כאמור באותו סעיף, יראו אותו כמי שעבר עבירה לפי סעיף 62(3).

          (ב)  סירב ממונה על הרכב כאמור בפסקה (2) להגדרה "ממונה על הרכב" שבסעיף 64ב, לתת דגימה לפי דרישת שוטר כאמור באותו סעיף, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.

          (ג)   הוראות סעיף זה לא יחולו על נוהג ברכב או על ממונה על הרכב שלא ניטלה ממנו דגימת דם בשל חשש לפגיעה בבריאותו בנסיבות האמורות בסעיף 64ב(ב4).

להלן ציטוט תקנה 169א לתקנות התעבורה:

פרק שישי: בדיקת שכרות

הגדרות תק' (מס' 3)  תשמ"ב-1982

169א. בפרק זה –

          "אלכוהול" – כוהל אתילי, אתנול, אתיל אלכוהול;

          "בדיקת נשיפה" – בדיקת אויר נשוף של אדם באמצעות מכשיר שאישר שר הבריאות, בהתייעצות עם שר התחבורה, בהודעה ברשומות, והמכשיר מראה את ריכוז האלכוהול באויר הנשוף או את שווה ערכו בדמו של הנבדק בדוגמה של נשיפה שסיפק אותו נבדק;

          "בדיקת מעבדה" – בדיקת דוגמה של דם או שתן למדידת ריכוז האלכוהול בדם הימצאותם של סמים משכרים או מסוכנים בגופו של הנבדק, במעבדה או במוסד רפואי;

          "המידה הקבועה" – (נמחקה);

          "נבדק" – אדם שנדרש להיבדק לפי הוראות פרק זה;

          "ריכוז אלכוהול בגוף" – ריכוז אלכונול בדגימת אוויר נשוף או בדגימת דם, העולה על אחד מאלה, לפי העניין:

(1)   240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף;

(2)   50 מיליגרם אלכוהול במאה מיליליטר דם.

איסור נהיגת רכב בהשפעת משקה או סם מעל המידה הקבועה תק' (מס' 3)  תשמ"ב-1982

169ב. (א) לא ינהג אדם רכב בדרך או במקום ציבורי ולא יניעו אם הוא שיכור.

          (ב)  בעל רכב או הממונה עליו לא ירשה לשיכור לנהוג בו.

          (ג)   לענין סעיפים 62(3) או 64ב לפקודה ופרק זה יראו אדם שיכור אם הוא נתון תחת השפעה של סמים משכרים או מסוכנים או אם ריכוז האלכוהול אצלו עולה על המידה הקבועה.

בדיקת שכרות תק' (מס' 3) תשמ"ב-1982

169ג.       (א)   היה לשוטר חשד סביר כי נוהג רכב או הממונה על רכב הוא שיכור, רשאי השוטר לדרוש ממנו להיבדק בדיקת נשיפה או למסור דוגמה של דם או של שתן לבדיקת מעבדה או לדרוש ביצוען של הבדיקות כאמור בפרק זה, כולן או חלקן.

          (ב)  בדיקת נשיפה תיעשה במקום שעצר השוטר את הרכב או שמצא את הנוהג בו במקום אחר שקבע השוטר.

          (ג)   בדיקת דם או שתן תיעשה במעבדה או במוסד רפואי שקבע השוטר מבין רשימת המעבדות והמוסדות הרפואיים שאישר שר הבריאות לענין זה.

בדיקת נשיפה תק' (מס' 3) תשמ"ב-1982

169ד.      (א)   היה לשוטר חשד סביר כי נוהג רכב או הממונה על הרכב הוא שיכור או שהוא מעורב בתאונת דרכים, רשאי הוא לדרוש ממנו להיבדק בדיקת נשיפה.

          (ב)  הראתה בדיקת הנשיפה כי ריכוז האלכוהול בגופו של הנבדק עולה על המידה הקבועה, תשמש תוצאת הבדיקה ראיה בבית משפט הדן בעבירה לפי סעיפים 62(3) ו-64ב לפקודה, או לפי פרק זה (להלן – עבירות נהיגה תוך שכרות).

בדיקת דם תק' (מס' 3)  תשמ"ב-1982 תק' (מס' 3) תשנ"ד-1994

169ה. (א) (בוטלה).

          (ב)  שוטר רשאי לדרוש מנבדק בדיקת מעבדה לדוגמה של דם אף אם לא בוצעה מכל סיבה שהיא בדיקת נשיפה.

          (ג)   נעשתה בדיקת מעבדה, יהיו תוצאות הבדיקה ראיה בבית משפט על עבירת נהיגה תוך שכרות.

סירוב להיבדק והתליית רשיון נהיגה תק' (מס' 3)  תשמ"ב-1982

169ו. (א)  סירב נוהג רכב או הממונה על רכב להיבדק לפי דרישת שוטר בבדיקת נשיפה או למסור דוגמה של דם או שתן לבדיקת מעבדה, דינו – מאסר שנה או קנס עשרת אלפים שקלים, ורשאי בית המשפט לפסול אותו מהחזיק ברשיון הנהיגה לתקופה של שנתיים.

          (ב)  שוטר שמונה להיות רשות רישוי לענין סעיף 52 לפקודה, רשאי להתלות את רשיון הנהיגה של מי שסירב למסור דוגמאות כאמור בתקנת משנה (א) או של מי שתוצאות בדיקת נשיפה או בדיקת מעבדה הראו כי ריכוז הסם או האלכוהול בגופו עולה על המידה הקבועה; התליית רשיון נהיגה כאמור תהיה לתקופה שלא תעלה על 24 שעות.

אופן הבדיקה במכשיר לבדיקת נשיפה תק' (מס' 3)  תשמ"ב-1982

169ז. (א)  הבדיקה במכשיר לבדיקת נשיפה של נבדק אחד או נבדקים אחדים, זה אחר זה, באותו מקום, תיעשה לאחר ביצוע פעולות אלה:

(1)   בדיקת אויר חפשי מאלכוהול (blank sample), ובלבד שתוצאות הבדיקה לא תעלינה על 50 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד אויר, או ריכוז שווה ערך שלא יעלה על 10 מיליגרם אלכוהול ב-100 מיליליטר של דם;

(2)   בדיקה כפולה (duplicate) לפחות של ריכוז האלכוהול בדוגמת כיול (standard sample) בתחום של 240 עד 480 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד של אויר נשוף או בתחום שווה ערך ל-50 עד 100 מליגרם אלכוהול למאה מיליליטר של דם, ובלבד שמקדם השונות (coefficient of variation) של תוצאות בדיקה זו לא יעלה על 10 אחוזים למאה.

          (ב)  תבוצע בדיקה כפולה (duplicate) לפחות של ריכוז אלכוהול בדוגמת האויר הנשוף של נבדק, ובלבד שמקדם השונות (coefficient of variation) של תוצאות בדיקה זו לא יעלה על 10 אחוזים למאה.

אופן הבדיקה של דוגמת דם בבדיקת מעבדה תק' (מס' 3)  תשמ"ב-1982

169ח. בדיקה של דוגמת דם בבדיקת מעבדה תיעשה כאמור להלן ותהיה ראיה קבילה בבית המשפט:

(1)   איזור הדקירה בגוף הנבדק יחוטא בחומר שאינו מכיל כוהל;

(2)   דוגמת הדם תלקח לכלי קיבול סגור שמכיל מלח פלואורידי בכמות שריכוזו הסופי בדוגמת הדם לא יפחת מאחוז אחד למאה;

(3)   כלי הקיבול יסומן כמקובל בסימון מוצגים משפטיים מסוג זה ויועבר למעבדה לבדיקה;

(4)   הבדיקה תבוסס על שיטה מקובלת;

(5)   תוצאת בדיקת דם חופשי מאלוכוהול (blank sample) לא תעלה על עשרה מיליגרם אלכוהול במאה מיליליטר של דם;

(6)   מקדם השונות (coeffcient of variation) של שיטת הבדיקה לא יעלה על 10 אחוזים למאה;

(7)   המעבדה תמסור לשוטר אישור על קבלת הדוגמה בנוסח של תעודת עובד ציבור לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971.

תעודות תק' (מס' 3)  תשמ"ב-1982

169ט. (א) תוצאות בדיקת נשיפה יינתנו בפלט של מכשיר הבדיקה או בדו"ח פעולה של הבודק כשהוא חתום בידו, ובלבד שהדו"ח מפרט את תוצאות הבדיקה, מועדה ופרטיו של מבצע הבדיקה, ויכול שיינתנו בהודעה של שוטר לפי סעיף 27 לפקודה.

          (ב)  תוצאות בדיקת דם או שתן במעבדה יינתנו בחוות דעת של מומחה לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971.

עורך דין נהיגה תחת השפעת סמים מומחה בתחום עבירות תעבורה ונהיגה תחת השפעת סמים ויכול לסייע לך לצמצם את הנזק! 

זקוקים לייעוץ משפטי ? זקוקים לעורך דין מומחה בתעבורה ונהיגה תחת השפעת סמים ? פנו כעת לעורך דין תעבורה אדיר כהן

עורך דין תעבורה

עורך דין נהיגה תחת השפעת סמים הנו עורך דין המתמחה בעבירות של נהיגה תחת השפעה אשר נידונות בבתי  המשפט לתעבורה ברחבי הארץ.

המסקנה היא יחידה – לבית משפט לתעבורה מגיעים רק עם עורך דין שמבין בדיני תעבורה. הגעה לבית משפט לתעבורה חייבת להיות בליווי של עורך דין מומחה בתחום התעבורה!

 

 

עורך דין תעבורה סמים | עו"ד תעבורה סמים | עורך דין נהיגה בשכרות סמים | עורך דין תעבורה תחת השפעה | עורך דין נהיגה תחת השפעת סמים | עורך דין שכרות סמים | עורך דין תחת השפעת סמים | עורך דין תעבורה תחת השפעה | עו"ד שכרות תחת השפעת סם | עורך דין נהיגה בשכרות וסם | עורך דין סמים באשדוד | עורך דין תעבורה באשדוד | עו"ד תעבורה באשדוד | עורך דין תעבורה בבאר שבע | עורך דין תעבורה ברחובות | עורך דין תעבורה באשקלון | עורך דין תעבורה בראשלצ | עורך דין תעבורה בראשון לציון | עורך דין תעבורה אשקלון | עורך דין תעבורה באר שבע | עורך דין תעבורה ב"ש |  עורך דין תעבורה פתח תקווה | עורך דין תעבורה ביבנה