נהיגה בשכרות – נהיגה בשכרות חוק – נהיגה בשכרות עונש – נהיגה בשכרות דיני תעבורה

עורך דין נהיגה בשכרות

נתפסתם נוהגים בשכרות? הוגש נגדכם כתב אישום בגין עבירה של נהיגה בשכרות? 

פנו כעת לעו"ד אדיר כהן!

עורך דין תעבורה ונהיגה בשכרות – עו"ד אדיר כהן.

עורך דין נהיגה בשכרות – מבוא

עו"ד נהיגה בשכרות – להלן תמצית הפרק נהיגה בשכרות.

עבירה של נהיגה בשכרות מחייבת ייצוג משפטי על ידי עורך דין שמתמחה בתעבורה וזאת הן לאור מורכבות הנושא והן לאור הענישה המחמירה אשר נהוגה בעבירה של נהיגה בשכרות.

עבירת השכרות מורכבת ממספר עבירות משנה – עבירה של נהיגה בשכרות – סירוב (סירוב להיבדק בבדיקת שכרות), נהיגה תחת השפעת סמים ונהיגה תחת השפעת אלכוהול. 

להלן קישורים לעבירות משנה שבסיסן עבירה של נהיגה בשכרות:

עבירת נהיגה שכרות

עד שנת 2005 שוטר היה רשאי לדרוש מאדם לבצע בדיקת שכרות רק כאשר התעורר חשד סביר כי הנהג שיכור, לדוגמא – נהיגה בזיגזג, מעורבות בתאונת דרכים וכד'

בשלהי שנת 2015 החוק תוקן ונקבע כי שוטר רשאי לבקש מכל נהג להיבדק וזאת אף ללא קיומו של החשד הסביר.

רמת השכרות נמדדת ע"י מכשיר אכיפה הידוע בשם- "ינשוף".

עונש המינימום בעבירה של נהיגה בשכרות עומד של שנתיים פסילה בפועל!

נהיגה בשכרות – עונש מינימום – כשמו כן הוא! לרוב בתי המשפט לתעבורה לא נוטים לסטות מעונש המינימום ועושים זאת אך ורק במקרים חריגים.

ולעניין זה יפים דבריו של כב' השופט אדמונד לוי מבית המשפט עליון בפרשת אסרף – ע"פ 5613/09 אסרף נ' מדינת ישראל:

"לא ניתן להפריז בחומרה שבנהיגה בגילופין, בה טמון סיכון משמעותי לשלומו של ציבור המשתמשים בדרך. לכך ניתן ביטוי בתקופת הפסילה המנדטורית בת השנתיים, אותה קבע המחוקק כעונש לנהגים שתויים, וממנה רשאי בית-המשפט לסטות אך בהתקיים נסיבות מיוחדות. בית-משפט זה עמד לא אחת על הצורך בביעור התופעה המסוכנת של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים באמצעות ענישה ממשית ומרתיעה. בהתאם לכךנפסק כי השימוש בסמכות לסטות מעונש הפסילה המינימאלי שמור למקרים חריגים ביותר"   (הדגשה שלי – א.כ)

עורך דין נהיגה בשכרות

כיצד מבצעים בדיקת שכרות?

לרוב עבירה של נהיגה בשכרות נאכפת על ידי בדיקת נשיפה שמבוצעת על ידי מכשיר הינשוף.

ניתן לבצע את בדיקת השכרות גם ע"י בדיקת דם או שתן. על אף שבדיקת הדם נחשבת לבדיקה המדוייקת ביותר לרוב האכיפה מבוצעת ע"י בדיקת הנשיפה וזאת בשל הקושי הכרוך בבדיקות הדם (לקיחת הנהג לבית החולים לצורך ביצוע הבדיקה ובמקרה של ניהול התיק בבית המשפט יהיה צורך בהבאת הצוות הרפואי המעורב לדיון בבית המשפט) וזאת לעומת קלות האכיפה במקרה של בדיקת הנשיפה באמצעות מכשיר הינשוף.

להבדיל מנהיגה תחת השפעת סמים (שם יש איסור מוחלט לנהוג) במקרה של נהיגה בשכרות הרי שניתן לנהוג ברכב כאשר רמת השכרות אינה עולה על המותר.

החוק מבדיל בין שני סוגים של נהגים –

  • נהג חדש
  • נהג מתחת לגיל 24
  • נהיגה ברכב ציבורי
  • נהיגה ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר ע"פ הרישיון עולה על 3,500 ק"ג.

נהגים אלו יחשבו ל"שיכורים" אם ובבדיקת הנשיפה נמצא ריכוז אלכוהול אשר עולה על כמות של 50 מק"ג בליטר אוויר נשוף או שבבדיקת דם נמצא ריכוז העולה על 10 מיליגרם ב-100 מיליליטר של דם.

 

  • יתר הנהגים יחשבו ל"שיכורים" היה ובבדיקת הנשיפה נמצא ריכוז העולה על 240 מק"ג בליטר אוויר נשוף או שבבדיקת דם נמצא ריכוז העולה על 50 מיליגרם ב-100 מיליליטר של דם.

 

תקנה 169א לתקנות התעבורה קובעת את ריכוז האלכוהול המותר בגוף בעת נהיגה וזאת כאמור לעיל.

על אף שבתקנה 169א לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 הכמות שקבועה הנה 240 מק"ג, בשנת  2010 ניתן פסק דין של בית המשפט המחוזי בירושלים בעניינה של עינת מלכה עוזרי [עפ"ת (ירושלים) 25457-04-10] ושם נקבע כי סף האכיפה לעבירה של נהיגה בשכרות הנו 290 מק"ג.

 

  • היה ונהג נתפס נוהג בשכרות בפעם השנייה תוך פרק זמן של שנה הרי שפסילת המינימום תעמוד על תקופה של 4 שנים !

בדיקת מאפיינים בנהיגה בשכרות

במהלך אכיפת עבירה של נהיגה בשכרות הנהג יתבקש לבצע בדיקת מאפיינים. בדיקה זו מהווה התרשמות סובייקטיבית של השוטר מהנהג.

על אף שאין חובה בחוק לבצע את בדיקת המאפיינים חשוב לבצע את הבדיקה בצורה הטובה ביותר שכן הבדיקה עשויה להעיד על מצב השכרות בפועל (לפי התרשמותו של השוטר) והיה והבדיקה תהא טובה סביר להניח שהדבר יבוא לידי ביטוי בבית המשפט.

בדיקת המאפיינים בנהיגה בשכרות מורכבת מ – 3 בדיקות – מבחן העמידה, מבחן ההליכה על הקו ומבחן הבאת האצבע לאף. כמו כן, השוטר יציין מהי התרשמותו מהנהג, האם יש ריח של אלכוהול מפיו, האם הופעתו מסודרת או מרושלת, האם התנהגותו פרועה/רדומה/מגיב לעניין וכד'

כאשר בית המשפט מחליט לזכות אדם מעבירה של נהיגה בשכרות (לרוב בשל כשלים ראייתים), הוא יוכל להרשיע בעבירה פחותה – עבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים. בעבירה זו ניתן להרשיע כאשר בדיקת המאפיינים אינה תקינה! זו רק אחת מהסיבות לבצע את בדיקת המאפיינים על הצד הטוב ביותר!

נהיגה בשכרות נתונים

לפי נוהלי המשטרה כאשר נאכפת עבירה של נהיגה בשכרות על השוטרים לעמוד במספר רב של תנאים, לדוגמא –

  • ביצוע בדיקת בקרת כיול יומית לפני ביצוע האכיפה
  • ביצוע בדיקת בקרת כיול יומית לאחר ביצוע האכיפה
  • ביצוע כיול תקופתי ע"י טכנאי מעבדה מוסמך
  • על השוטר להחליף פיה בין כל בדיקת נשיפה
  • ההפרש בין תוצאות בדיקת הראשונה והשנייה לא יעלה על 10%
  • על השוטר להשגיח ולוודא כי הנהג לא אכל, לא שתה, לא הקיא, לא גיהק ולא הכניס דבר לפיו לפחות 15 דקות לפני בדיקת הנשיפה
  • על השוטר להשגיח ולוודא כי הנהג לא עישן סיגריה לפחות 5 דקות לפני ביצוע בדיקת הנשיפה

 

בית המשפט העליון קבע כמות האלכוהול אשר נמדדה (לצורך העניין- אדם שנמדד בכמות של 291 מק"ג – חריגה מינימאלית מסך האכיפה), וותק הנהיגה, עברו התעבורתי של הנאשם וכן נסיבות אישיות (דוגמא אדם שרשיון הנהיגה משמש לפרנסתו, מצב בריאותי וכד') לא יחשבו לנסיבות מיוחדות לצורך קיצור הפסילה!

נשאלת השאלה – כיצד ניתן לקצר את עונש הפסילה ?

כאן נכנס לעבודה עורך דין תעבורה שמתמחה בנהיגה בשכרות. מטרתו של עורך הדין, בין היתר, לאתר כשלים בראיות (אם בעבודת השוטרים/ המתנדבים, אם בתקיפת מיומנות השוטרים המעורבים, אם בתקיפת כל הקשור לביצוע בדיקות הכיול הנדרשות בחקירה נגדית בבית המשפט ועוד).

לעיתים קרובות עולה כי השוטרים לא פועלים בהתאם לנהלים ובמקרים כאלה יהיה ניתן לסיים את תיק השכרות בפסילת רישיון קצרה ולחילופין- זיכוי מוחלט!

כאשר אדם נמצא שיכור-

לקצין בדרגת פקח (או דרגה בכירה יותר) ישנה סמכות לפסול מנהלית את רישיון הנהיגה לתקופה של 30 יום,

בנוסף לקצין יש סמכות להשבית את הרכב לתקופה של 30 יום,

יוגש כתב אישום לבית המשפט לתעבורה

עורך דין נהיגה בשכרות מסביר – כיצד מתבצעת אכיפה ש לנהיגה בשכרות ?

מרבית השוטרים מצויידים במכשיר קטן הקרוי "נשיפון" ומכשיר זה נותן אינדיקציה לכמות האלכוהול אשר בגופו של אדם.

כאשר שוטר עוצר רכב לביקורת ועולה בו החשד כי הנהג נוהג בשכרות (אם והריח ריח של אלכוהול, ראה בקבוקי אלכוהול ברכב או שמא הנהג עורר את חשדו) הרי שמיד יאמר לנהג לנשוף בנשיפון ואם יתברר כי האינדיקציה לנהיגה בשכרות הנה חיובית, אז השוטר יעביר את הנהג למקום בו נמצא מכשיר הינשוף (בדרך כלל מכשיר הינשוף יהיה בתחנת המשטרה או במקום שבו מבצעים את האכיפה באותו הזמן).

בסופי שבוע משטרת התנועה מבצעת, לרוב, פעילות יזומה של אכיפה כנגד עבירות של נהיגה בשכרות וממקמים שוטרים באזורי בילוי לצד מחסומים וזאת על מנת לבדוק את כל הנהגים אשר יוצאים מאותו מתחם בילוי.

נעצרתם בגין חשד לנהיגה בשכרות? רצ"ב מספר טיפים שיוכלו להועיל לכם

בדיקת המאפיינים –

מטרתה של בדיקת המאפיינים הנה לבדוק את השפעת האלכוהול בפועל על האדם החשוד בנהיגה בשכרות.

ככל שאדם לא יבצע כהלכה את בדיקת המאפיינים בית המשפט יסיק כי נהג כאשר קיימת השפעה בפועל. אם בדיקת המאפיינים תבוצע כהלכה יהיה ניתן בהמשך לעורר ספק בנוגע לתוצאת בדיקת הינשוף.

הזכות לסרב לבדיקת שכרות –

לרוב שוטר יבצע בדיקה ראשונית ע"י מכשיר ה"נשיפון" שהנו מכשיר למתן אינדקציה ראשונית להמצאות אלכוהול בגופו של הנהג. ניתן לסרב לבדיקת הנשיפון אולם המשמעות הנה עיכוב הנהג עד לבדיקת הינשוף.

באשר לסירוב לבצע בדיקת נשיפה בינשוף הרי שלהבדיל מבדיקת הנשיפון חל איסור לסרב לבדיקת הינשוף. יש צורך בהסבר אודות המשמעות של סירוב לבדיקת ינשוף וכי הנהג מודע לכך שאם ויסרב הוא צפוי לעונש פסילה בפועל לתקופה שלא תפחת משנתיים.

גם אדם שלא נשף כנדרש ובאופן תקין ייראה ע"י בית המשפט כמי שסירב לבדיקה.

האם מותר לסרב לענות לשאלות השוטרים? בהחלט!

לפעמים אמירה תמימה של אדם יכולה להוות מחסום בבית המשפט. אם לצורך העניין אדם מרגיש שאינו שיכור הוא ושתה 2 כוסות וויסקי הרי שאם יאמר זאת לשוטר אותו נהג "שם לעצמו רגל" שכן אימרה זו מהווה ראשית הודאה ועשויה להקשות את ניהול ההליך בבית המשפט.

האם כדאי לתעד את השוטרים בוידאו ?

רצוי מאוד לתעד את האירוע בעזרת מצלמת הטלפון הנייד. כמו כן לתעד את שעת העצירה, שעת בדיקת המאפיינים, שעת ביצוע בדיקת הנשיפה וכל אירוע מהותי. סביר להניח כי השוטר לא יתלהב מהרעיון אולם כל עוד החשוד לא מפריע לתפקידו של השוטר אין מניעה לתעד.

"דוגמא ללקוח אשר הגיע למשרדי עם הזמנה לדין בעבירה של נהיגה בשכרות בכמות הגבוהה למעלה מפי 5 מהמותר.

הלקוח הנו נהג צעיר והספיק לצבור לחובתו עברות קודמות. על אף שצלח את בדיקת המאפיינים בהצלחה, כמות האלכוהול אשר נמדדה הייתה גבוה מאוד וכן העובדה שהנו נהג צעיר עם מספר רב של הרשעות תעבורה קודמות הקשו על הליכי המשא ומתן.

עונש המינימום בעבירה של נהיגה בשכרות, הינו פסילת רישיון נהיגה לתקופה של שנתיים ועל אף עונש המינימום לאחר מספר דיונים וקיום של פגישה עם ראש לשכת התביעות הצליח המשרד להגיע להסדר מקל מאוד-

התיק הסתיים בתיקון מהותי של כתב האישום לעבירה אשר מחייבת ב-0 נקודות רישוי כאשר העבירה המקורית היית צפויה לחייבו ב-10 נקודות רישוי,

לא הוטלה פסילה בפועל, הוטל קנס כספי בסך 500 ₪ ופסילה מותנית של 1 חודש לשנה.

 

להלן ציטוט סעיף 39 לפקודת התעבורה:

פסילת מינימום בשל נהיגה בשכרות (תיקון מס' 35) תשנ"ה-1995

39א.  הורשע אדם על עבירה כאמור בסעיף 62(3), דינו – בנוסף לכל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משנתיים, ואם כבר הורשע על עבירה זו בשנה שקדמה לאותה עבירה – פסילה לתקופה שלא תפחת מארבע שנים; אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר.

להלן ציטוט סעיף 64ב לפקודת התעבורה:

בדיקת שכרות (תיקון מס' 15) תש"ם-1979 (תיקון מס' 72) תשס"ו-2005 (תיקון מס' 104) תשע"ב-2012

64ב.  (א)  בסעיף זה –

          "ממונה על הרכב" – אחד מאלה:

(1)   מי שעוסק בהוראת נהיגה, בעת שהלומד נהיגה נוהג ברכב;

(2)   מי שיושב לצדו של נהג חדש ברכב, לצורך מילוי חובת הליווי לפי סעיפים 
12א1 או 12א2;

          "משקה משכר" – משקה שריכוז האלכוהול בו גבוה מהריכוז שקבע שר התחבורה בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת; לענין זה, רישום ריכוז האלכוהול על גבי מכל המשקה יהיה ראיה לכאורה לריכוז האלכוהול המצוי במשקה;

          "סם מסוכן" – כהגדרתו בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973, למעט סם שקבע שר הבריאות ובתנאים שקבע;

          "שיכור" – אחד מאלה:

(1)   מי ששותה משקה משכר בעת נהיגה או בעת שהוא ממונה על הרכב;

(2)   מי שבגופו מצוי סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן;

 (3)   מי שבגופו מצוי אלכוהול בריכוז הגבוה מהריכוז שקבע השר, בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, וחזקה שריכוז זה היה בגופו בשלוש השעות שקדמו לנטילת דגימות הנשיפה, השתן או הדם, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר;

(3א) אחד המנויים להלן שלפי דגימת נשיפה, בגופו מצוי אלכוהול בריכוז העולה על 50 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף, או לפי דגימת דם – בריכוז העולה על 10 מיליגרם אלכוהול ב-100 מיליליטר דם:

(א)   נהג חדש;

(ב)   נהג שטרם מלאו לו 24 שנים;

(ג)    נהג בעת נהיגה ברכב מסחרי או ברכב עבודה שמשקלם הכולל המותר לפי רישיון הרכב עולה על 3,500 קילוגרם;

(ד)   נהג בעת נהיגה ברכב ציבורי;

(4)   מי שנתון תחת השפעת משקה משכר או תחת השפעת סם מסוכן, ובלבד שבבדיקת מעבדה לא נמצא שריכוז האלכוהול בדמו נמוך מהסף שנקבע בתקנות לפי פסקה (3) או מהסף כאמור בפסקה (3א), לפי העניין.

          (א1) שוטר רשאי לדרוש מנוהג רכב או מממונה על הרכב, לתת לו דגימה של אוויר הנשוף מפיו, לשם בדיקה אם מצוי בגופו אלכוהול ובאיזה ריכוז, באמצעות מכשיר שאושר לשם כך בידי שר התחבורה בהסכמת שר הבריאות, בהודעה ברשומות (בסעיף זה – דגימת נשיפה); שוטר רשאי לדרוש מתן דגימה לפי סעיף זה אף בהעדר חשד כי נעברה עבירה לפי פקודה זו.

          (א2) (פקע).

          (א3) (1)   שוטר רשאי לדרוש מנוהג רכב או מממונה על הרכב לתת לו דגימת רוק מפיו לשם בדיקה אם מצוי בגופו סם מסוכן, באמצעות ערכה שאושרה לשם כך בידי השר, בהסכמת שר הבריאות, בהודעה ברשומות (בסעיף זה – דגימת רוק); שוטר רשאי לדרוש מתן דגימה לפי סעיף קטן זה אף בהעדר חשד כי נעברה עבירה לפי פקודה זו;

(2)   תוצאת דגימת רוק המעידה כי בגופו של הנבדק מצוי סם מסוכן, יש בה כדי לבסס חשד סביר כאמור בסעיף קטן (ב);

(3)   תוצאת דגימת רוק שאינה מעידה כי בגופו של הנבדק מצוי סם מסוכן, אין בה כדי לגרוע מסמכותו של שוטר לדרוש מנוהג רכב או מממונה על הרכב לתת לו דגימת שתן או דגימת דם, ובלבד שחשד סביר כאמור בסעיף קטן (ב) עלה או התגבש במהלך ביצוע דגימת הרוק או לאחריה;

(4)   לא יורשע אדם בעבירה לפי סעיף 62(3) על סמך תוצאת דגימת רוק בלבד.

          (ב)  שוטר רשאי לדרוש מנוהג רכב או מממונה על הרכב, שהיה מעורב בתאונת דרכים או שיש לשוטר חשד סביר כי הוא שיכור, לתת לו דגימת שתן או דגימת דם לשם בדיקה אם מצוי בגופו אלכוהול ובאיזה ריכוז, או אם מצוי בגופו סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן; שוטר רשאי להורות על נטילה של דגימת דם כאמור בסעיף קטן זה גם מנוהג רכב או מממונה על הרכב שהוא מחוסר הכרה, ולא יחולו לענין זה הוראות סעיף קטן (ב2).

          (ב1) נפטר אדם עקב תאונת דרכים, והיה לשוטר חשד סביר כי אותו אדם היה בין הגורמים לתאונה, רשאי רופא שהוסמך לכך בידי שר הבריאות, שאליו הובא הנפטר, ליטול ממנו דגימת דם או נוזל גוף אחר, לשם בדיקה אם מצוי בגופו אלכוהול ובאיזה ריכוז, או אם מצוי בגופו סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן, והכל אם ביקש זאת השוטר; בסעיף קטן זה, "שוטר" – כפי שקבע שר התחבורה.

          (ב2) שוטר הדורש מנוהג רכב או מממונה על הרכב לתת לו דגימת נשיפה, דגימת שתן או דגימת דם, לפי הוראות סעיף זה, יודיע לו את מטרת נטילת הדגימה, יבקש את הסכמתו, ויסביר לו את המשמעות המשפטית של סירוב לתת דגימה, כאמור בסעיף 64ד.

          (ב3) (1)   נטילה של דגימת נשיפה, דגימת שתן או דגימת דם לפי הוראות סעיף זה, תיעשה באופן ובמקום שיבטיחו שמירה מרבית על כבוד האדם, על פרטיותו ועל בריאותו, ובמידה המועטה האפשרית של פגיעה, אי-נוחות וכאב.

 (2)   נטילה של דגימת נשיפה תיעשה בידי שוטר, ברכב שבו נהג או נסע האדם שממנו נדרשה הדגימה, סמוך לו או במקום אחר שיורה השוטר.

(3)   נטילה של דגימת דם תיעשה בידי בעל מקצוע רפואי כהגדרתו בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף החשוד), התשנ"ו-1996 (בסעיף זה – חוק החיפוש), המוסמך כדין ליטול דגימת דם; נטילת הדגימה תיעשה במקום שבו נוהגים ליטול דגימה כאמור, לרבות בתחנת משטרה בתנאי מרפאה.

          (ב4) בעל מקצוע רפואי יברר עם האדם שממנו נדרשה דגימת דם, קודם נטילתה, את מצב בריאותו ככל שהדבר נוגע לנטילת הדגימה; התעורר חשש סביר כי נטילת הדגימה עלולה לפגוע בבריאותו של אותו אדם פגיעה שאינה נובעת ממהות הנטילה, לא ייטול ממנו בעל המקצוע הרפואי דגימת דם כאמור; ואולם בעל מקצוע רפואי שאינו רופא, רשאי לדרוש כי רופא יבדוק את האדם, ולא ייטול ממנו דגימת דם אלא אם כן הרופא שבדק אותו אישר כי אין מניעה בריאותית ליטול את הדגימה.

          (ב5) לצורך נטילת דגימת דם, שתן או נשיפה לפי סעיף זה, מוסמך שוטר לעכב את האדם שממנו נדרשה הדגימה לפרק זמן כאמור בסעיף 73(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, ואולם אם נטילת הדגימה היתה ממי שאינו חשוד, לא יעלה משך העיכוב על חצי שעה.

          (ג)   שר התחבורה ושר הבריאות רשאים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להתקין תקנות בעניינים אלה:

 (2)   שיטות לבדיקת האלכוהול או הסם בהתאם להוראות סעיף זה;

 (3)   אופן נטילת הדגימות לפי סעיף זה ובדיקתן, מקומות הבדיקות ותעודות שיינתנו על תוצאות בדיקה.

          (ד)  בית המשפט הדן בעבירה לפי סעיף 62(3) רשאי לקבל כראיה תעודה שניתנה לפי סעיף קטן (ג)(3).

          (ה)  ההוראות לפי סעיף זה יחולו גם על נוהג רכב שהוא קטין או שקיים חשש שהוא מוגבל בשכלו, בלא צורך בהסכמת אפוטרופסו.

          (ו)   הוראות חוק החיפוש לא יחולו על נטילה של דגימת נשיפה, דגימת שתן או דגימת דם, לפי הוראות סעיף זה.

להלן ציטוט סעיף 64ג לפקודת התעבורה:

דין וחשבון על בדיקת שכרות (תיקון מס' 72) תשס"ו-2005 (תיקון מס' 88) תשס"ח-2008

64ג.   (א)  הנוטל דגימת נשיפה, דגימת שתן או דגימת דם לפי הוראות סעיף 64ב (בסעיף זה – דגימה), ירשום בתום נטילת הדגימה דין וחשבון על מהלך הנטילה, ויחתום עליו.

          (ב)  דין וחשבון כאמור בסעיף קטן (א) יכלול את אלה:

(1)   שמו ופרטי זהותו של האדם שממנו ניטלה הדגימה;

(2)   נסיבות נטילת הדגימה, וכן תוצאות בדיקתה, אם נתקבלו במעמד הנטילה;

(3)   התאריך, השעה והמקום שבהם ניטלה הדגימה;

(4)   שמו וכשירותו או דרגתו של נוטל הדגימה;

(5)   שמו ופרטי זהותו של מי שנכח בעת נטילת הדגימה, אם נכח.

          (ג)   העתק הדין וחשבון יימסר מיד לאדם שממנו ניטלה הדגימה, ואם ניטלה הדגימה ממחוסר הכרה או מנפטר, לפי הוראות סעיף 64ב(ב) או (ב1) – יימסר בהקדם האפשרי לאחד מבני משפחתו שביקש זאת; לענין זה, "בן משפחה" – בן זוג, הורה, ילד, אח או אחות.

 

 

להלן ציטוט סעיף 64ד לפקודת התעבורה:

סירוב לבדיקת שכרות (תיקון מס' 72) תשס"ו-2005 (תיקון מס' 88) תשס"ח-2008

64ד.  (א)  סירב נוהג ברכב, או ממונה על הרכב כאמור בפסקה (1) להגדרה "ממונה על הרכב" שבסעיף 64ב, לתת דגימה לפי דרישת שוטר כאמור באותו סעיף, יראו אותו כמי שעבר עבירה לפי סעיף 62(3).

          (ב)  סירב ממונה על הרכב כאמור בפסקה (2) להגדרה "ממונה על הרכב" שבסעיף 64ב, לתת דגימה לפי דרישת שוטר כאמור באותו סעיף, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.

          (ג)   הוראות סעיף זה לא יחולו על נוהג ברכב או על ממונה על הרכב שלא ניטלה ממנו דגימת דם בשל חשש לפגיעה בבריאותו בנסיבות האמורות בסעיף 64ב(ב4).

 

להלן ציטוט תקנה 169א לתקנות התעבורה:

פרק שישי: בדיקת שכרות

הגדרות תק' (מס' 3)  תשמ"ב-1982

169א. בפרק זה –

          "אלכוהול" – כוהל אתילי, אתנול, אתיל אלכוהול;

          "בדיקת נשיפה" – בדיקת אויר נשוף של אדם באמצעות מכשיר שאישר שר הבריאות, בהתייעצות עם שר התחבורה, בהודעה ברשומות, והמכשיר מראה את ריכוז האלכוהול באויר הנשוף או את שווה ערכו בדמו של הנבדק בדוגמה של נשיפה שסיפק אותו נבדק;

          "בדיקת מעבדה" – בדיקת דוגמה של דם או שתן למדידת ריכוז האלכוהול בדם הימצאותם של סמים משכרים או מסוכנים בגופו של הנבדק, במעבדה או במוסד רפואי;

          "המידה הקבועה" – (נמחקה);

          "נבדק" – אדם שנדרש להיבדק לפי הוראות פרק זה;

          "ריכוז אלכוהול בגוף" – ריכוז אלכונול בדגימת אוויר נשוף או בדגימת דם, העולה על אחד מאלה, לפי העניין:

(1)   240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף;

(2)   50 מיליגרם אלכוהול במאה מיליליטר דם.

איסור נהיגת רכב בהשפעת משקה או סם מעל המידה הקבועה תק' (מס' 3)  תשמ"ב-1982

169ב. (א) לא ינהג אדם רכב בדרך או במקום ציבורי ולא יניעו אם הוא שיכור.

          (ב)  בעל רכב או הממונה עליו לא ירשה לשיכור לנהוג בו.

          (ג)   לענין סעיפים 62(3) או 64ב לפקודה ופרק זה יראו אדם שיכור אם הוא נתון תחת השפעה של סמים משכרים או מסוכנים או אם ריכוז האלכוהול אצלו עולה על המידה הקבועה.

בדיקת שכרות תק' (מס' 3) תשמ"ב-1982

169ג.       (א)   היה לשוטר חשד סביר כי נוהג רכב או הממונה על רכב הוא שיכור, רשאי השוטר לדרוש ממנו להיבדק בדיקת נשיפה או למסור דוגמה של דם או של שתן לבדיקת מעבדה או לדרוש ביצוען של הבדיקות כאמור בפרק זה, כולן או חלקן.

          (ב)  בדיקת נשיפה תיעשה במקום שעצר השוטר את הרכב או שמצא את הנוהג בו במקום אחר שקבע השוטר.

          (ג)   בדיקת דם או שתן תיעשה במעבדה או במוסד רפואי שקבע השוטר מבין רשימת המעבדות והמוסדות הרפואיים שאישר שר הבריאות לענין זה.

בדיקת נשיפה תק' (מס' 3) תשמ"ב-1982

169ד.      (א)   היה לשוטר חשד סביר כי נוהג רכב או הממונה על הרכב הוא שיכור או שהוא מעורב בתאונת דרכים, רשאי הוא לדרוש ממנו להיבדק בדיקת נשיפה.

          (ב)  הראתה בדיקת הנשיפה כי ריכוז האלכוהול בגופו של הנבדק עולה על המידה הקבועה, תשמש תוצאת הבדיקה ראיה בבית משפט הדן בעבירה לפי סעיפים 62(3) ו-64ב לפקודה, או לפי פרק זה (להלן – עבירות נהיגה תוך שכרות).

בדיקת דם תק' (מס' 3)  תשמ"ב-1982 תק' (מס' 3) תשנ"ד-1994

169ה. (א) (בוטלה).

          (ב)  שוטר רשאי לדרוש מנבדק בדיקת מעבדה לדוגמה של דם אף אם לא בוצעה מכל סיבה שהיא בדיקת נשיפה.

          (ג)   נעשתה בדיקת מעבדה, יהיו תוצאות הבדיקה ראיה בבית משפט על עבירת נהיגה תוך שכרות.

סירוב להיבדק והתליית רשיון נהיגה תק' (מס' 3)  תשמ"ב-1982

169ו. (א)  סירב נוהג רכב או הממונה על רכב להיבדק לפי דרישת שוטר בבדיקת נשיפה או למסור דוגמה של דם או שתן לבדיקת מעבדה, דינו – מאסר שנה או קנס עשרת אלפים שקלים, ורשאי בית המשפט לפסול אותו מהחזיק ברשיון הנהיגה לתקופה של שנתיים.

          (ב)  שוטר שמונה להיות רשות רישוי לענין סעיף 52 לפקודה, רשאי להתלות את רשיון הנהיגה של מי שסירב למסור דוגמאות כאמור בתקנת משנה (א) או של מי שתוצאות בדיקת נשיפה או בדיקת מעבדה הראו כי ריכוז הסם או האלכוהול בגופו עולה על המידה הקבועה; התליית רשיון נהיגה כאמור תהיה לתקופה שלא תעלה על 24 שעות.

אופן הבדיקה במכשיר לבדיקת נשיפה תק' (מס' 3)  תשמ"ב-1982

169ז. (א)  הבדיקה במכשיר לבדיקת נשיפה של נבדק אחד או נבדקים אחדים, זה אחר זה, באותו מקום, תיעשה לאחר ביצוע פעולות אלה:

(1)   בדיקת אויר חפשי מאלכוהול (blank sample), ובלבד שתוצאות הבדיקה לא תעלינה על 50 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד אויר, או ריכוז שווה ערך שלא יעלה על 10 מיליגרם אלכוהול ב-100 מיליליטר של דם;

(2)   בדיקה כפולה (duplicate) לפחות של ריכוז האלכוהול בדוגמת כיול (standard sample) בתחום של 240 עד 480 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד של אויר נשוף או בתחום שווה ערך ל-50 עד 100 מליגרם אלכוהול למאה מיליליטר של דם, ובלבד שמקדם השונות (coefficient of variation) של תוצאות בדיקה זו לא יעלה על 10 אחוזים למאה.

          (ב)  תבוצע בדיקה כפולה (duplicate) לפחות של ריכוז אלכוהול בדוגמת האויר הנשוף של נבדק, ובלבד שמקדם השונות (coefficient of variation) של תוצאות בדיקה זו לא יעלה על 10 אחוזים למאה.

אופן הבדיקה של דוגמת דם בבדיקת מעבדה תק' (מס' 3)  תשמ"ב-1982

169ח. בדיקה של דוגמת דם בבדיקת מעבדה תיעשה כאמור להלן ותהיה ראיה קבילה בבית המשפט:

(1)   איזור הדקירה בגוף הנבדק יחוטא בחומר שאינו מכיל כוהל;

(2)   דוגמת הדם תלקח לכלי קיבול סגור שמכיל מלח פלואורידי בכמות שריכוזו הסופי בדוגמת הדם לא יפחת מאחוז אחד למאה;

(3)   כלי הקיבול יסומן כמקובל בסימון מוצגים משפטיים מסוג זה ויועבר למעבדה לבדיקה;

(4)   הבדיקה תבוסס על שיטה מקובלת;

(5)   תוצאת בדיקת דם חופשי מאלוכוהול (blank sample) לא תעלה על עשרה מיליגרם אלכוהול במאה מיליליטר של דם;

(6)   מקדם השונות (coeffcient of variation) של שיטת הבדיקה לא יעלה על 10 אחוזים למאה;

(7)   המעבדה תמסור לשוטר אישור על קבלת הדוגמה בנוסח של תעודת עובד ציבור לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971.

תעודות תק' (מס' 3)  תשמ"ב-1982

169ט. (א) תוצאות בדיקת נשיפה יינתנו בפלט של מכשיר הבדיקה או בדו"ח פעולה של הבודק כשהוא חתום בידו, ובלבד שהדו"ח מפרט את תוצאות הבדיקה, מועדה ופרטיו של מבצע הבדיקה, ויכול שיינתנו בהודעה של שוטר לפי סעיף 27 לפקודה.

          (ב)  תוצאות בדיקת דם או שתן במעבדה יינתנו בחוות דעת של מומחה לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971.

עורך דין נהיגה בשכרות מומחה בתחום עבירות תעבורה ונהיגה בשכרות ויכול לסייע לך לצמצם את הנזק! 

זקוקים לייעוץ משפטי ? זקוקים לעורך דין מומחה בתעבורה ונהיגה בשכרות ? פנו כעת לעורך דין תעבורה אדיר כהן

עורך דין תעבורה

התמצית לעיל נכתבה ע"י עורך דין תעבורה – עורך דין אדיר כהן.

המסקנה היא יחידה – לבית משפט לתעבורה מגיעים רק עם עורך דין שמבין בדיני תעבורה. הגעה לבית משפט לתעבורה חייבת להיות בליווי של עורך דין מומחה בתחום התעבורה!

עורך דין נהיגה בשכרות הנו עורך דין המתמחה בעבירות של נהיגה בשכרות אשר נידונות בבתי  המשפט לתעבורה ברחבי הארץ.

 
 

עורך דין תעבורה נהיגה בשכרות  | עו"ד תעבורה נהיגה בשכרות | עורך דין שכרות באשדוד | עורך דין תעבורה באשדוד | עו"ד תעבורה באשדוד | עורך דין  בשכרות  | עורך דין נהיגה בשכרות  | עו"ד נהיגה בשכרות | עורך דין נהיגה בשכרות באשדוד | עורך דין נהיגה בשכרות | עורך דין תעבורה אשדוד | עורך דין תעבורה בבאר שבע | עורך דין תעבורה ברחובות | עורך דין תעבורה באשקלון | עורך דין תעבורה בראשלצ | עורך דין תעבורה בראשון לציון | עורך דין תעבורה אשקלון | עורך דין תעבורה באר שבע | עורך דין תעבורה ב"ש | עורך דין תעבורה פתח תקווה | עורך דין תעבורה ביבנה